עבר חודש מאז שהלכת
החודש הכי קשה שהיה לי.
כל החודש הזה הייתי חצי בשוק וחצי בהכחשה.
קצת מתביישת להודות שאפילו חשבתי שזאת טעות ושאולי אתה בכלל עוד איתנו, אבל אתה לא.
אופק, אתה הדבר הכי טוב שקרה לי, איך זה הגיוני שזה נגמר כאן?
אתה הבן אדם הכי מיוחד ומדהים שיש.
אתה מאוד מאוד חזק, וגם מאוד מאוד עדין.
אתה מאוד מאוד אמיץ, וגם מאוד מאוד רגיש.
אתה הלב של כולנו.
הפעם האחרונה שהיינו ביחד הייתה ביום הולדת שלך, 2/10.
יצאת מהבסיס לכמה שעות, וחזרת בבוקר יום אחרי.
שנינו ידענו שהדבר הכי טוב ליום הולדת הקצר הזה זה שתלך לישון שמח ומסופק מסטייקים כמו שצריך בהדסון.
בהתחלה נסענו לים לראות את השקיעה.
הייתה גם ברכה ועוגה מפוצצת נוטלה כי אחרת היא לא טעימה. הדלקנו נר יום הולדת וביקשת משאלה שבכוונה לא גילית מה היא, כדי שהיא תתגשם.
בדיעבד זה היה כמו סיכום של כל התקופה האחרונה. דיברנו על כל השנה וחצי האחרונים. צחקנו גם.
דיברנו על המסלול, על החוויות שלך עם המשפחה והחברים, על החוויות שלנו, על השירות שלך כלוחם חדש במקום שאתה כל כך אוהב ומעריך ועל הציפיות שלך להמשך.
ופתאום היום הולדת שלך השנה קיבל גם משמעות אחרת, בערך המשמעות ההפוכה ליום הולדת.
היום הולדת שלך היה גם הפעם האחרונה שחיבקתי אותך, ועדיין לא מעכלת שלתמיד. זה היה הסוף.
אופק, זה כל כך קשה לכתוב את זה, אני בקושי מצליחה להיפרד. עבר חודש אבל מרגישה שראיתי אותך לפני שבוע. מפחדת לשכוח איך הרגיש החיבוק האחרון.
חלמת לראות ולחוות את העולם אופק, מאמינה שאתה עדיין עקשן גם שם למעלה, ובטח אתה נח באיזה חוף עם בירה.
אתה מלאך שהוא גיבור.
אני מתגעגעת אלייך כל כך אופק,
ואוהבת אותך לתמיד
Commentaires