היה לי יחס לא הדדי עם ימי הולדת. הם אהבו אותך מאוד, ואתה לא ממש התלהבת מהם...
מזתומרת? אני אסביר, כל בן אדם שהיה קרוב יכול להעיד על כך שהוא תמיד היה מחכה לברכה שלך ליום הולדת, תמיד הן היו הכי מושקעות, הכי אמיתיות והכי מרגשות. ואף פעם לא היית מפספס, גם שהיית במכין היה את השיחת טלפון של הדקה להגיד כמה מילים נעימות ולוודא שחוגגים כמו שצריך.
לעומת זאת- אתה אף פעם לא היית בחור גדול של ימי הולדת, החגיגה הכי גדולה שזכורה לי הייתה שהתפרזת עם עצמך והזמנת מקום ל6 אנשים בbbb, רוב השנים זה לא היה אישו גדול מדי.. אני זוכר ממש, שאתה היית בבסיסי, היה לך יום הולדת ואני הגעתי בראשון על הבוקר לבסיס לאיזה קאדר וראיתי אותך ואמרתי לך מזל טוב עם התלהבות, ואתה בתגובה- "אה נכון זה היום" וחזרת לעיסוקך.
הברכה שהכי זכורה לי ממך, הייתה לי בתקופת השנת שירות, שאני ואתה היינו מהחבורה שהחלטנו לדחות את הגיוס, ורוב החבר'ה לא ממש הבינו מה אני עושה בש"ש באמת, ובברכה ממך קיבלתי "בוסט" של הערכה עצמית, כי שיקפת לי את העבודה הקשה והתרומה שלי לאנשים אחרים, שאני לא חייב להם כלום, ושזה לא מובן מאליו. וזה היה משהו שהייתי צריך לשמוע, שמישהו שמחוץ למסגרת אבל כן מכיר אותי, רואה אותי, ורואה את התהליך שלי בשנה הזאת...
לפני שנה וחצי, בחגיגות יום הולדת 21 שלי כשעשיתי מסיבה בחצר סגרת שבת ולא יכלת להגיע, ואז חצי שנה אחרי לוי ואני חשבנו לעשות מסיבה באוקטובר, והדבר הראשון שאמרתי ללוי- "לפני שמתחילים לרוץ על זה, בוא נוודא שאופק יהיה, הוא חייב להיות הפעם." ולצערי אחי לא הספקת לבוא למסיבות בבית שלי, הייתה עוד אחת מאז- היית אוהב, כמעט רק חברים ומלא אלכוהול, פשוט וטוב כמו שאתה אוהב.
אופק, אני מתגעגע אליך בטירוף והלוואי היינו חוגגים איתך עכשיו יום הולדת 22.
רועי הדר
Comments