בשעת ליל הגיעו אופק וצוותו לבית משפחת אלון. הבית היה שרוף לחלוטין, למעט הממ"ד, בו שהו במשך שעות רבות ללא מזון ומים שישה מבני המשפחה. דלת הממ"ד הלוהטת והחום בממ"ד העידו על כך שהמחבלים העלו את ביתם באש. הם חששו לצאת מהממ"ד פן יירצחו ומצד שני נחרדו בידיעתם ששעותיהם ספורות.

ההתרגשות שאחזה בהם כאשר אופק וצוותו חילצו אותם לא ניתנת לתיאור. הם ידעו כי ניצלו ממוות וודאי. אופק שהיה החובש היחידי בצוות בדק אותם פיזית ומצא כי בריאותם תקינה. החיילים פינו אותם מיד מהקיבוץ.